11 במרץ, 2014
איך ומתי נכון לשדרג בהצלחה.
שידרוג יכול להיות בכמה אפשרויות, או שמחליפים דגם פיזי שזה כולל הכל תוכנה ומכשיר מותאם שזה הפתרון הכי יקר, וזה כנראה מה שרוצים היצרנים ומפתחי המוצר שנעשה. או שמקדמים רק את גירסת התוכנה במכשיר או במחשב לגירסה מתקדמת יותר בהתאם לסוג המוצר. בדרך כלל שידרוג היה אמור להיות הכי טוב והכי נכון לבצע, בפועל זה לא תמיד נכון.
בחלק מהמקרים השידרוג נגמר בטראומה קשה שבה יכול להיות שהמכשיר לגמרי לא יעבוד, ולפעמים אפילו לחזור אחורה זה כמעט בלתי אפשרי. ואולי נדרשים ללכת לטכנאי שיתקן את המכשיר בתשלום.
יצא לי לקבל מכשיר, עם חיבורו למחשב התוכנת ממשק למכשיר המליצה לבצע שידרוג לגירסה מתקדמת. החלטתי לבצע את השידרוג, והנה בסוף העדכון, כלום לא עובד, וזהוא המכשיר מושבת. לא נעים לספר על שם החברה. כאמור גם לחזור אחורה לא היה פשוט, ומתברר שבאינטרנט אין ספור רעיונות שברובם בעייתיים, איך לצאת מהמצב המביך הזה, בסוף אחרי בזבוז זמן מיותר, הצלחתי להחזיר את המכשיר, לגירסה לפני השידרוג והחלטתי לוותר בפעם הזאת על שידרוג התוכנה.
היבט אחר של שידרוג תוכנות במחשב גם הוא כרוך לפעמים בטראומה, יש לך גירסת תוכנה שעובדת יפה במחשב ואין בעיות, ורק המערכת ממליצה לשדרג. בדרך כלל הרעיון לשדרג אמור להוסיף לנו תכונות בנוסף לקיימות בגירסה הקודמת, גם זה לא לגמרי נכון. אם לא די זהירים לאחרונה עם כל מיני שידרוגים מציעים לנו בצורה מאד אגרסיבית ולפעמים בתחבולה ומרמה להתקין עוד תוכנה או עוד סרגל כלים שאחר כך קשה להיפטר מהם. צריך במיוחד להיזהר ולא לאשר אוטומטית כל הצעה במהלך השדרוג. כמובן לבקש לבצע התקנה מבוקרת (custom) ולא אוטומטית שבה ידחפו לכם כל מיני תוכנות שלפעמים רק מפריעות בהתנהלות עם המחשב והאינטרנט.
מה המסקנה שלי בעניין השידרוג
למרות הטראומות שיכולות להתרחש, אני חושב שכדאי לשקול חיובי לשדרג אבל לנקוט זהירות, צריך להתעניין בשידרוג המסויים שאתם הולכים לבצע בחיפוש באינטרנט, לרשום בחיפוש בעברית או באנגלית את הגירסה לפני והגירסה אחרי, ולראות עד כמה יש או אין איזכורים רבים על תקלות שנובעות מהשידרוג. כדאי שיהיה גיבוי למחשב למכשיר ולמידע במכשיר מעודכן ותקין, וכפי שציינתי להזהר ממלכודות שדוחפים לכם במיוחד בתוכנות חינמיות. צריך גם להיזהר ממקורות התוכנה. בדרך כלל הכי נכון לפנות למקור המוסמך של התוכנה.
מאת alondb בגיבוי | אין תגובות
4 במרץ, 2014
גיבוי בלוג וורדפרס דרך מנהל הקבצים בשרת
בהמשך לכתבתו המקיפה והמצויינת של אודי בורג בנושא גיבוי בלוג וורדפרס, אני רוצה להציע עוד כמה כיווני גיבוי נוספים.
האמת שכל עניין הגיבוי די מסורבל לא משנה באיזה מתכון, אבל אין ברירה וחייבים לבצע גיבוי, שטות לפעמים קטנה ועבודה של ימים ואפילו יותר יכולה ללכת לאיבוד. ותפסיקו לחשוב ששרתי איחסון או כל דבר אחר אמין הרמטית, ממש לא.
לעניין גיבוי מסד הנתונים, התוסף BackUpWordPress בגירסה הנוכחית פועל רק עם גירסת וורדפרס 3.7 ומעלה, אני רוצה להציע תוסף או WP Database Backup גרסה 2.2.4 | מאת Austin Matzko WordPress Database Backup שעובד אצלי טוב בכל מיני גירסאות וורדפרס לגיבוי ה DB בלבד.
גיבוי קבצי הבלוג
לגיבוי הקבצים של הבלוג בשרת, אני רוצה להציע דרך די קלה לדעתי תוך שימוש במנהל הקבצים של שרת האיחסון, אם יש לכם אפשרות זאת כדאי לנסות. במנהל הקבצים (File Manager) יש כפתור Archive שנראה כמו האייקון של ZIP
כאשר הסמן נמצא על הספריה העליונה שבה נמצאים כל הקבצים של אותו הבלוג, כאשר מקליקים על הכפתור, השרת יוצר קובץ מכווץ של כל הקבצים והספריות במחיצה וקורא לו בשם המחיצה.ZIP הקובץ נשמר בספריה ברמה אחת מעל הספריה של הבלוג בעזרת FTP ניתן להוריד את הקובץ למחשב.
מאת alondb בגיבוי | אין תגובות
27 בינו, 2014
איך להצליח בגיבוי בלי להיות מוטרדים – האם יש דבר כזה גיבוי בלי להרגיש ובלי לסבול
אז עכשיו שאנחנו מבינים שחייבים גיבוי למחשב שלנו בשני היבטים, אימאג' ו מידע – נשאלת השאלה איזה גיבוי ישרת אותנו טוב מבלי להטריד אותנו יותר מדי עד שנחליט שאנחנו מוכנים לסכן את המידע ורק שלא נצטרך לעבור את כל התהליך המורכב מדי לטעמנו.
לי יש מודל גיבוי שמתאים לי – וכל אחד לדעתי צריך לבחור במודל גיבוי שמתאים לו ונוח לו לאורך זמן. ראו בפוסט איך מנהלים גיבוי נכון במפורט יותר איך אני מנהל את הגיבויים למחשב ולמידע שלי.
איך להצליח בגיבוי בלי להיות מוטרדים
האם הגיבוי שלי יעזור לי אם וכאשר המחשב יקרוס
אי אפשר לחיות במחשבה לא חיובית – צריך לעשות נסיונות קטנים כדי לקבל ביטחון במערכת.
כמה זמן נכון להקדיש לנושא הגיבוי?
כמה זמן לדעתי צריך להשקיע בגיבוי? – להערכתי לא יותר משעה בשבוע – למחשב
אני לא חושב שזה הרבה – אני לא מדבר על הזמן שלוקח לבצע את הגיבוי עצמו שיכול להיות יותר אלא על הזמן שאתה צריך לפנות את עצמך מעיסוק ולהתרכז רק בעניין הגיבוי, הרישום, וכדומה.
איך לנהל את הגיבוי ולא שהוא ינהל אותי
רוב הזמן לוקח על היערכות לגיבוי – אחרי שאנו ערוכים ויודעים איך ומה לגבות, אפשר שהכל יהיה כמעט אוטומטי בלי שנצטרך להשקיע זמן שלנו.
חשוב לדעתי להכניס את הגיבוי כחלק מתוכנית העבודה ולהקציב לו את השעה שנדרשת לו ביומן.
אני ממליץ לעשות את זה בזמנים שלא צריכים לעבוד על המחשב. או בסוף היום, או ביום סידורים.
האם אני כאדם פרטי בעל מחשב צריך גיבוי?, האם אני כסטודנט צריך גיבוי?
אני חושב היום כשהכל דיגיטלי – תמונות סרטי וידאו, תוכן שיצרנו – כולם חייבים גיבוי
כואב הלב לגלות שמאות תמונות שאספנו מטיולים ומכל מיני אירועים הולכים לאיבוד, סתם בגלל עצלנות שלנו.
כמה עותקי גיבוי זה מספיק – 2
מתי זה מספיק ומתי זה יותר מדי גיבוי
האם אני יכול להיות רגוע ? – האם אנחנו יכולים להיות רגועים?
אני חושב שהגיבוי צריך לענות על מקרים סבירים שקורים כמעט כל שנה ולא על חששות פרנואידים – למשל אסונות כמו סופת הוריקן קטרינה. או רעידת אדמה 8 בסולם ריכטר וכדומה
לא קורים אולי פעם בחיים לאדם. ואם קרה לנו דבר כזה יש עוד הרבה נזקים שיטרידו אותנו לפני המחשב שהלך לאיבוד.
איזה גיבוי עדיף – אונליין אופליין – שניהם
עם זאת יש כמה פריטי מידע חשובים מאד שיעזרו לנו לחזור לעבודה ואפשר לשמור אותם בגיבוי מרוחק.
אולי בכלל לעבוד ולשמור הכל אונליין ושהכל יהיה באינטרנט – בענן
התיאוריה של הענן ניראית מבטיחה ומגניבה – מעשית מניסיון זה דורש מהירות אינטרנט מאד גבוהה שלא לכולם יש. עם זאת עדיף שיהיה גם וגם הגיבוי המקומי לשיחזור מיידי, הגיבוי בשרת חיצוני למקרה חרום קיצוני.
מאת alondb בגיבוי | אין תגובות
27 בינו, 2014
איך מנהלים גיבוי מחשב – תחזוקת שבר או תחזוקה מונעת
האמת שמה שיפה במחשב זה שכאשר מסיימים לשחק הכל חוזר למקום ואפשר להתחיל מחדש כשהכל מסודר, לא כך בצעצועים ומשחקים פיזיים שלוקח זמן להחזיר הכל למקום ולפעמים אפילו יכול ללכת חלק לאיבוד והלך המשחק.
עם זאת המחשב הוא כמו ארון בגדים, מוציאים ומכניסים דברים ותוך זמן מה בלגן. מה גם שמצטברים פריטים שכבר אינם נחוצים לפחות לא כרגע ומי יודע מתי נצטרך אותם, אז למה לא לפנותם מהמחשב.
אז בואו נעשה קצת סדר במחשב כדי שהמחשב גם יפעל במהירות וביעילות. נושא ההגנה במחשב מאד חשוב ויוקצה לו כתבה נפרדת.
מהו המודל של סדר גיבויים במחשב.
א. חלוקה ל 2 כונני דיסקים רצוי אפילו נפרדים פיזית, אבל גם חלוקה פנימית תהיה טובה.
דיסק C יכיל את מערכת ההפעלה וכן את כל התוכנות המותקנות שאנו מפעילים במחשב דרך קבע.
דיסק D יכיל את כל התכנים שאנו מייצרים או אוספים כל הזמן.
את דיסק D הייתי מחלק ל 2 אזורים, א. אזור הצטברות שוטפת לפני גיבוי, ב. אזור מגובה. הרעיון הוא שאין טעם לגבות אין ספור פעמים את אותו התוכן שכבר גובה.
ככלל אני ממליץ לשמור 2 גיבויים על DVD צרוב לתוכן שבחרנו למחוק מהדיסק הקשיח במחשב, לפעמים קשה לנו להיפרד מהתוכן אז נשאיר אותו עוד זמן מה באזור המגובה, למשל תמונות, סרטונים, מוזיקה וכדומה.
יש מקום לשמור תכנים אלו גם בענן. כך התוכן יהיה זמין מכל מקום ויש לנו עוד אלמנט גיבוי למקרה חרום.
ככלל צריך לחשוב מה הסבירות שכל דבר יקרה ותוך כמה זמן חשוב לנו להתאושש ממקרה. למשל הסיכוי לרעידת אדמה במישור החוף נמוכה מאד. אז אמנם נעשה גיבוי ענן, אבל יותר חשוב שיהיה לנו גיבוי פיזי בהישג יד ומיד.
בנוסף אני מציע להחזיק כונן נוסף שמיועד רק לגיבויים, אפשר שיהיה מסוג SATA או USB3
את דיסק C אנו נגבה לפחות פעם בשבוע גיבוי מסוג IMAGE לאחר שגיבינו לאזור הגיבוי, נעתיק את קובץ הגיבוי לדיסק גיבוי, כך יהיו לנו 2 עותקים לפחות של כל גיבוי.
בגיבוי הבא נמחק את הגיבוי הישן יותר מהדיסק וניצור גיבוי חדש יותר.
בדיסק D נגבה רק את האזור של תוכן מצטבר שטרם גובה. בשיטת גיבוי קבצים שנקרא גם TASK, בו אנו מגדירים אלו ספריות יגובו לקובץ אחד. בדיסק D אם מצטבר תוכן כגון מוזיקה ותמונות, ותוכנות התקנה, ו סרטים בגודל שממלא DVD אני ממליץ להעתיק את הקבצים ל DVD כאמור לצרוב 2 עותקים ואז למחוק את התוכן אם הוא לא שימושי כרגע או להעבירו לאזור המגובה בדיסק D.
את האזור המצטבר זמנית נגבה גם בענן אונליין מדי שבוע או לפי מידת הקריטיות של המידע.
את הדיסקי DVD או CD מומלץ לסרוק בתוכנת קיטלוג שבה נוכל לחפש דברים שזכור לנו שהקלטנו או צרבנו בעבר.
אני ממליץ גם לקטלג בנפרד את המחשב בעזרת תוכנת קיטלוג קטי, כך יהיה לנו כלי חיפוש קבצים מהיר ביותר.
מאת alondb בגיבוי | תגובה אחת
21 בינו, 2014
למה גיבוי – שאלות ותשובות בנושא גיבוי ושחזור דיסק
אני מעריך שכל בעל מחשב שעובד כמה שנים עם מחשב חווה על עצמו מצב שבו המחשב התקלקל לגמרי וכל המידע על המחשב אבד.
אפשר להגיד שאפילו היום שהמחשבים באיכות גבוהה – עדיין מחשבים מתקלקלים לפחות פעם בשנה.
היום כשאנו עובדים אונליין באינטרנט אנו חשופים מאד לוירוסים בכמות אין סופית שרק מחפשים הזדמנות להכנס למחשב שלנו ולקלקל אותו.
גם הרצון להשתמש באיחסון נייד ולהעביר נתונים דרך USB לנגן MP3 או למחשב כף יד אם זה מהמחשב שלנו או ממחשב של חבר חושפת אותנו לסכנה של החדרת מזיקים למחשב שלנו.
לא פעם גם יכול לקרות מצב ששגיאה שלנו גורמת לאובדן טוטאלי של התוכן בדיסק, למשל איתחול או פירמוט של הדיסק הלא נכון במחשב.
אז אנחנו מבינים שהמידע בתוך המחשב כלל אינו בטוח וחייבים למצוא דרך לשמור העתק של התוכן והמידע החשוב לנו בעוד מקום איחסון.
האם גיבוי חוסך זמן או בזבוז זמן
כמה זמן יקח לנו כדי לחזור לעבודה – אחרי קריסת מחשב
לפעמים לוקח לנו שנה ויותר לצבור כלים שהתרגלנו אליהם וכיוונו אותם שיעבדו נכון ונוח עבורינו. אני יכול להגיד שאני עובד עם יותר מ 100 כלים בתחומים שונים שרובם אני משתמש הרבה.
בהנחה שאני צריך לקחת מחשב ריק ולמלא אותו בחזרה עם כל הכלים שעבדתי לפני הקריסה, ושיעבדו כמו שאני רוצה, ייקח לפחות יום שלם – כלומר במקרה הטוב יום שלם שאני יעבוד רק על להחזיר את הכלים למחשב אחר שיעבדו כמו במחשב הקודם.
יום שלם שאני לא עובד על כלום חוץ מזה. וזה כמובן בתנאי שיש לי עותקים של התוכנות, הכלים ומספרים סידוריים, בקיצור חתיכת עבודה.
אם יש לי עותק גיבוי אימאג' זה ייקח לי אולי שעתיים כדי לחזור לעבודה.